המדריך לרכישת מצלמת רפלקס דיגיטלית – חלק ראשון

מצלמת רפלקס דיגיטלית הפכה בשנים האחרונות לטרנד כה חם וזול שגם לסבתא בבנין ממול יש אחת כזו. וגם לנכד שלה. קבלו את המדריך המלא לצמצמים, תריסים ורזולוציות

בעשור האחרון הפופולאריות של מצלמות הרפלקס הדיגיטליות הולכת וגוברת בד בבד עם מחירן הצונח. מצלמת "רפלקס בעוצמית אחת" (Single-Lens Reflex), או בקיצור – מצלמת רפלקס, היא מצלמה המיועדת למקצוענים ולחובבי צילום מתקדמים. ה-D ב-DSLR מעידה על היותה דיגיטלית, בניגוד לפילם שעומד להיעלם מן העולם. ומכאן שקיבלנו – מצלמת רפלקס דיגיטלית.
בשנתיים האחרונות, בעקבות כניסה לשוק של מצלמות ללא-מראה (מצלמות דיגיטליות עם עדשות מתחלפות) ומצלמות דמוי SLR (מצלמות דיגיטליות עם מפרט טכני טוב ממצלמות קומפקטיות, אך בלי היכולת להחליף עדשות), נאלצו יצרניות ה-DSLR להוזיל את המחירים אף יותר, כך שמצלמות שהיו בעבר מנת חלקם של מומחים בלבד הפכו היום לנגישות עבור רובנו. מחירן ירד באופן כה חד, עד שמחירו של קורס צילום יעלה לפעמים יותר מהמצלמה עצמה.
מצלמת רפלקס אינה מתאימה לכל אחד, כך שלפני שמחליטים על קנייתה חשוב לדעת למה כדאי לשים לב ולהבין את היתרונות ברכישה שכזו. היתרונות המרכזיים במצלמות רפלקס הם שליטה ברגישות (ISO), שליטה מלאה בצמצם ובתריס וכמובן היכולת להחליף עדשות — שהן הרבה יותר איכותיות מאלו שבקומפקטיות. נכון שיש גם מצלמות דיגיטליות שמאפשרות החלפה של עדשה, אך לרוב הן יהיו יקרות מאוד ופחות נוחות לתפעול. להבדיל ממצלמות קומפקטיות, מה שמייקר את מחיר מצלמות ה– DSLR אינו גוף המצלמה — רכישה המיועדת לשנים ארוכות — אלא מחירן של העדשות הניתנות להחלפה.

פארוק, תסגור את התריס
השליטה בצמצם ובתריס עוזרת לנו להפוך מצלמים אוטומטים לצלמים אמנותיים, שיכולים להשיג בתמונה כמעט כל מה שירצו. הצמצם והתריס הם למעשה שני פתחים שדרכם נכנס אור לעדשה. שניהם נפתחים בעת ובעונה אחת — אך הצמצם נפתח לגודל משתנה והתריס נפתח לפרק זמן משתנה. שניהם יחד אחראים על ה"חשיפה", כמות האור שאליה נחשף החיישן במצלמת רפלקס דיגיטלית (או הפילם במצלמת פילם). התריס קובע את משך הזמן שבו נקלט אור בעדשה. ככל שהתריס פתוח לפרק זמן קצר יותר, כך אפשר לצלם מצבי תנועה בלי "למרוח" את האובייקט המצולם, וכמובן שפחות אור נקלט בעדשה. את התריס אפשר להשאיר פתוח למשך פרקי זמן ארוכים מאוד, במצלמות מסוימות גם דקה ויותר. מהירות התריס נמדדת בחלקי השנייה וכך גם המספרים שמייצגים תריס הם בחלקי שנייה. למשל, כשבתצוגת התריס מופיע המספר 1000 , התריס יהיה פתוח למשך אלפית השנייה. מהירות של 2000 יכולה כבר להספיק לצילום טיפת מים ניתזת.

קוסטנזה מכווץ עיניים
גודל הצמצם נקבע דרך סדרת מספרים המכונים "תחנות צמצם", ברצף מהגדול לקטן: 1.8, 2, 2.8, 4, 5.6, 8, 11, 16, 22, 36. טווח הערכים עשוי להשתנות מעדשה לעדשה. ככל שהמספר קטן, הצמצם נפתח יותר, וכמות גדולה יותר של אור תיכנס לעדשה. פרט לקביעת כמות האור שנכנס לעדשה, תפקידו העיקרי של הצמצם הוא השגת עומק שדה: ככל שהצמצם (והעדשה) פתוח יותר (מספרי F נמוכים), כך עומק השדה יהיה רדוד יותר וככל שהצמצם סגור (F גדול) כך עומק השדה יהיה גדול יותר. מכירים את התמונות שבהן האובייקט המצולם נמצא בפוקוס ואילו הרקע מטושטש ? צילום בצמצם פתוח (שוב, זה מבלבל אבל מספר F נמוך) הוא הדרך להשיג זאת.
כשרוצים לקבל את ההיפך, תמונה שבה כל האובייקטים נמצאים בפוקוס, צריך להגדיר צמצם סגור (מספרי F גבוהים) וכך תשיגו תמונה עם עומק שדה גדול יותר. הדרך הכי טובה לזכור זאת הוא לדמות את העין לצמצם – ככל שנכווץ ונסגור את העין נקבל תמונה חדה יותר.
אין מה להיבהל אם בהתחלה קצת מסתבכים עם צילום במצב ידני מלא. טריק חשוב במצלמות רפלקס הוא צילום במצב חצי ידני: אנחנו נקבע את גודל הצמצם או את מהירות התריס, רק אחד מהשניים, והמצלמה תשלים עבורנו את השני בהתאם למצב התאורה. דרך טובה ללמוד כיצד לשחק עם הצמצם והתריס היא שימוש במצבים מוגדים מראש, למשל תמונת נוף, צילום לילה, צילום ספורט וכדומה. ברוב ה-DSLR (לפחות ברמת הכניסה) קיימים מצבים מוגדרים מראש שניתן ללמוד מהם – שימוש בהם מציג בפנינו את הפרמטרים של מהירות התריס וגודל הצמצם שהמצלמה מצאה כמתאימים ביותר לתאורה הנוכחית. פשוט לזכור, לשנן ולנסות.
דוגמה קיצונית היא צילום לילה של הרי ההימלאיה (או הרים נישאים אחרים) באמצע הלילה – כדי שההרים בתמונה יצאו ברורים יידרש מאתנו לספק לעדשה כמות אדירה של אור. גודל הצמצם ישפיע על כמות האור ועל עומק השדה, ומשך הזמן שבו התריס יישאר פתוח חשוב אף יותר, כדי שנקבל תמונה שבה רואים את ההרים. במצב כזה עדיף לעבוד במצב ידני מלא: צמצם פתוח למקסימום יחד עם חשיפה ארוכה של התריס (חצי דקה או יותר) עשויים לספק תמונה יפה ובהירה. במצלמות דיגיטליות נראה כמובן את התוצאה מיד, ונוכל לשחק עם הגדרות הצמצם או מהירות התריס כדי להשיג את התמונה המבוקשת.

מה באמת חשוב ?
זום אופטי מתייחס לקירוב שניתן להשיג באמצעות העדשה בלי להתפשר על איכות התמונה. זום דיגיטלי הוא קירוב באמצעות תוכנה של המצלמה ופוגע באיכות התמונה, שנפגמת בעקבות צמצום כמות הפיקסלים. כהמלצה כללית – אין מה להתלהב מזום דיגיטלי גבוה, והזום האופטי הוא התכונה אליה מומלץ להתייחס ברצינות.
רזולוציה היא מידת הפירוט של תמונה, כלומר כמות הפיקסלים שממנה היא מורכבת. במצלמות רפלקס הרזולוציה מתחילה ב-12 מגה-פיקסל ועולה ככל שהדגם חדיש יותר.
ISO היא מידת הרגישות של החיישן לאור הפוגע בו. ככל שה-ISO גבוה יותר, עשויים להופיע "רעשים" בתמונה. כלל האצבע הוא לנסות, בהתאם לתנאי התאורה כמובן, ולהשתמש ב-ISO נמוך ככל שניתן.
ברוב הדגמים מהשנים האחרונות קיים מסך מובנה המאפשר לראות את המצולם בלי להביט דרך עינית המצלמה. בדגמים החדשים יותר, המסך הוא מפרקי ועוזר לראות מה מצלמים בזוויות נמוכות או לא שגרתיות. מסך כזה מעלה את מחיר המצלמה אך זו אחת התכונות היותר יעילות בצילום וידיאו.

גם דוקטור האוס בעניין
איכות הוידיאו במצלמות רפלקס דיגיטליות שופרה לעין ערוך בחמש השנים האחרונות, וניתן אף למצוא שימוש שלהן בצילום סדרות טלוויזיה (למשל "האוס" בכמה פרקים). בחלקן הסאונד המוקלט הוא מונו ובחלקן סטריאו כך ששווה לבדוק אם זו תכונה שחשובה לכם. איכות הוידיאו נקבעת בהתאם ל-FPS (Frames per Second), מספר הפריימים בשנייה. ככל שהוא גבוה יותר איכות הוידיאו גבוהה יותר. מדובר בפרמטר שמייקר את מחיר המצלמה, וגם למי שצילום וידיאו הוא בגדר חובה אצלו, קצב של 30 פריימים בשנייה עשוי להספיק. אם אתם מתכננים להחליף בעתיד את ספילברג ובניתם על ה-DSLR שלכם, קחו בחשבון שפוקוס אוטומטי הוא לא דבר נהוג בצילום וידיאו וברוב המצלמות ברמת כניסה גם לא זמין. חלק מה-DSLR כן תומכות בפוקוס אוטומטי בוידיאו, אך הן מצריכות עדשה מתאימה שמחירה מגיע לאלפי שקלים. אם לא מתכננים רכישה של עדשות כאלה, אין טעם להוסיף כ-500 שקלים ברכישת גוף מצלמה התומך בפוקוס אוטומטי.

ברוב מצלמות ה-DSLR חוזק הסוללה לא מהווה שיקול שכן ברובן טעינה מלאה תספיק לכמה ימי צילום של תמונות. שימוש במסך רגיל או במסך מפרקי הוא היחיד שזולל קצת את הסוללה.
חיבור למחשב מתבצע בעזרת USB. רוב המצלמות תומכות ב-USB 2 ומעלה, אך אם מצאתם דגם טוב וישן במחיר זול יכול להיות שהוא יתמוך רק ב-USB 1, מה שיעכב באופן משמעותי את העתקת התמונות למחשב. כמובן שתמיד אפשר לרכוש קורא כרטיסי זיכרון ולחבר אותו אל המחשב.
בשוק יש עשרות יצרניות של מצלמות רפלקס, האיכותיות בהן ניקון, קאנון, פנטאקס, אולימפוס, סיגמא וסוני. לקאנון ולניקון יש המבחר הגדול ביותר של מצלמות ברמת כניסה, ועל כך בשבוע הבא.