מגה חיים – בתוך שנים ספורות נצליח לעכב את קצב ההזדקנות – ראיון עם ד"ר יעקב בן שאול

תרופות לייצור תאי גזע עובריים שימנעו קטיעת גפיים, "הצערה" של המערכת החיסונית ועיכוב של מחלות יעזרו לכולנו, ממש בקרוב, להאריך חיים

כל מי שיש לו אח או אחות מבוגרים ממנו מכיר איך השיטה עובדת: הבכור מספר לך משהו, ואתה מקבל זאת כעובדה מוגמרת, מדעית משהו. מכאן ואילך (לפחות בגיל הילדות) אתה מפיץ את המשנה הלאה כאילו הדבר חקוק בסלע. לפני כשנה יצא לי לדבר עם אחי הבכור על נושא שקצת רחוק משנינו – הזדקנות הגוף האנושי. עיקר השיחה נסבה סביב המחשבה שבעתיד הלא ממש רחוק תוחלת החיים האנושית תגדל באופן משמעותי כתוצאה מהתפתחויות מדעיות וטכנולוגיות. את השיחה סיכמנו בכך שאולי אנחנו לא נזכה לכך, אך ילדינו או נכדינו יוכלו "בקלות" לחיות עד גיל 150. ספר חדש שיצא החודש לאור תומך בחלק ממסקנות שיחתנו המשותפת.
מחקרי זקנה עכשוויים, לצד פריצות דרך ביוטכנולוגיות עדכניות, מערערים את התפיסה כי הזקנה היא תהליך בלתי נמנע ומציבים את העולם המערבי במרחק נגיעה מקפיצה משמעותית בתוחלת החיים.

120 שנה זה פאסה
בספרו החדש, "לזרוס לונג בן 213", ממשיך ד"ר יעקב בן שאול, גרונטולוג וחוקר זקנה, במסעו לשינוי תפיסת הזקנה בעולם המערבי, ומציג ממצאים חותכים על פיהם אנו נמצאים ערב פריצת דרך בתחום עיכוב הזקנה ועלייה משמעותית בתוחלת החיים. לדברי ד"ר בן שאול: "תוך 3 שנים מהיום כבר יהיו תרופות מאושרות מתחום תאי הגזע העובריים, שימנעו קטיעת גפיים לחלק מחולי הסוכרת. "הצערה" של המערכת החיסונית, תרופה למניעת נזקים משבץ מוחי, יכולת למנוע היווצרות גרורות בסרטן ועיכוב דרמטי במחלות דגנרטיביות המזוהות עם זקנה. כולן נמצאות בהישג יד של שנים אחדות בלבד".
בשנת 2003 פסלה ועדת האנטי אייג'ינג (מסתבר שיש דבר כזה) – ועדת מומחים שכינסו משרד הבריאות וועדת המדע של הכנסת במסגרת מאבק נגד תופעת השרלטנות בתחום – כל אפשרות שתהיה בעתיד פריצת דרך בעלייה בתוחלת החיים ובניסיון לעצור את תהליך הזקנה. בן-שאול סותר את מסקנות הוועדה ומציג תמונת מצב הפוכה לחלוטין: "הזקנה אכן נכפתה על המין האנושי עד כה. אולם, בחינה מדוקדקת של מחקרים עכשוויים מגלה שישנו פוטנציאל ממשי לכך שתוך שנים ספורות תהיה בידי העולם המערבי היכולת לעכב באופן דרמטי את קצב ההזדקנות".
בשורה של ראיונות עומק שערך עם חוקרים בעלי שם עולמי ומומחים בחברות ביוטכנולוגיה, בן-שאול מנפץ את ההנחה המקובלת שהזקנה היא גזירת גורל, ומשרטט את קוויה של רפואת העתיד הנמצאת ממש מעבר לפינה: "הרפואה הקונבנציונאלית תהיה מסוגלת לדחות בהדרגה את קריסת הגוף כמעט עד משך החיים המקסימאלי הידוע כיום. יתרה מכך, ניתן לצפות שהמחקר הרפואי ימצא בעתיד הקרוב נוסחאות יעילות יותר להתמודדות עם מוות תאים הנובע מהזקנה".

ביו-טכנולוגיה
בשיחה עם 'מקור ראשון' מספר ד"ר בן-שאול כי ישנם כיום שני כיוונים להארכת תוחלת החיים. הראשון הוא באמצעות מחקרים טכנולוגיים העוסקים בשיבוט, אבולוציה מכוונת וטיפול במחלות כרוניות (מחלות לב וסרטן). מחקרים אלה יעזרו לנו להתקרב לגיל 100 והפיתוחים בתחום מכונים "דחיסת תחלואה". הכיוון השני מתייחס למחקרים עתידיים בתחומי ננו-טכנולוגיה, אדם ביוני (שוורצנגר באמת הקדים את זמנו כששיחק סייבורג בסרט 'שליחות קטלנית') וקשר מוח-מחשב. בן-שאול מסביר שתמורות במחקרים בתחומים אלה יזכו אותנו ב"מגה-חיים" ואנחנו רחוקים מהם בטווח של עשרות שנים בלבד.
במסגרת עבודת התחקיר לספר, נעזר ד"ר בן-שאול בחוקרים בעלי שם עולמי וגם בחברות ביו-טכנולוגיה מובילות. אחת מהן היא חברת 'פלוריסטם' הישראלית העוסקת בפיתוח וייצור תרופות מקור המבוססות על תאי גזע. לחברה פטנט טכנולוגי מוגן בעזרתו פיתחה סביבה לגידול תאי גזע מהשלייה. תאי הגזע מעובדים במתקן מיוחד ובהמשך מוזרקים לגוף החולה כדי לרפא מחלה או איבר פגוע. 'פלוריסטם' נמצאת גם בשלב מתקדם של פיתוח תרופה להיצרות עורקים אשר מכירותיה הצפויות מוערכות בהיקף של כ-1.3 מיליארד דולר.
בשיחה עמו מספר בן-שאול גם על פעילותה של חברת 'טרומבוטק'. החברה מייצרת, בשיתוף עם בית החולים 'הדסה עין כרם', מוצר קליני לטיפול בשבץ מוחי. כל שנה נפטרים 5 מיליון איש בעולם כתוצאה משבץ מוחי. נכון להיום, רוב התרופות לטיפול בשבץ מוחי מבוססות על חלבון שעלול לגרום לתופעות לוואי של שטפי דם פנימיים כתוצאה מפירוק קרישי הדם. 'טרומבוטק' מפתחת מוצר מבוסס חלבון סינתטי שימנע את אותן תופעות לוואי ויתאים לכ-90% מהאוכלוסיה.
באופן מדעי,מסביר ד"ר בן-שאול, המערכת החיסונית של גוף האדם מגינה על הגוף בצורה מושלמת עד גיל 35, אך מגיל זה היא הולכת ונחלשת. זו הסיבה למשל שחיסונים נגד שפעת עונתית משפיעים רק על כ-10% מאוכלוסיה צעירה, אך עוזרים לכ-50% באוכלוסיה מבוגרת.
ד"ר בן-שאול מציג בספר שורה שלמה של פיתוחים שבכל אחד מהם תרומה משמעותית לשיפור תוחלת החיים. או כפי שהיטיב לנסח פרופסור ניר ברזילי, מומחה לגנטיקה: "מדוע להילחם במחלות שלא היו קיימות לפני 40 שנה במקום למצוא דרך להילחם בזקנה עצמה?".

האם אני זקן ?
בעזרתו של ד"ר גרי סינוף, מומחה לגריאטריה, ניסח בן-שאול את "מדד סינוף לזקנה" המציג מבדק אישי לשאלה "האם אני זקן ?" המדד מציע לבני 65 ומעלה, הגיל ה"אוניברסאלי" למעבר לזקנה (לא אני החלטתי) לבצע הערכה תפקודית השוללת את היותם זקנים כשהוא נשען על הרעיון שהזקנה נקבעת על פי משתני תפקוד אישיים ולא בהסתמך על הגיל בלבד.
אם במאה הקודמת פיזיקאים היו החוקרים בעלי ההשפעה הרפואית הגדולה ביותר, במאה הנוכחית חברות הביו-טכנולוגיה יהיו המשפיעות ביותר על חקר האדם ותוחלת החיים. המחקרים בנושא מעלים שאלות הלכתיות וחברתיות קשות, ועל רובן עדיין אין מענה. רוב חברות הביו-טכנולוגיה הן בבעלות פרטית וסביר להניח שבשלב הראשון התרופות יהיו נגישות לבעלי הממון בלבד. לא ברור אם האדם המערבי הממוצע יוכל ליהנות מפיתוחים עתידיים אלו, וכל שנותר לנו הוא להמתין בסבלנות או להמשיך לצפות בסרטי קולנוע (יש שיאמרו מדע בדיוני) שדנים בסוגיות חשובות אלה.

תוחלת חיים במספרים (המספרים לגברים מטעמי סטטיסטיקה)
• בשנת 1900 תוחלת החיים הממוצעת בעולם המערבי עמדה על 46 שנים
• בשנת 2000 היא עמדה על 77 שנים
• תוחלת החיים הממוצעת בעולם המערבי כיום: 79.7 שנים
• מחקרים ופיתוחים בעשור האחרון העלו את תוחלת החיים ב-3 חודשים בשנה !
• במילים אחרות: שנה עברה, אך תיאורטית הזדקנתם רק ב-9 חודשים.
• התחזיות הן כי עד שנת 2050 העלייה בתוחלת החיים תעבור את היחס של 1 ל-1.
• בשנת 2050 מעל מיליון איש יעברו את גיל 100, ומחצית מהאוכלוסייה יעברו את גיל 50.
• כיום 20% מהאוכלוסייה היא מעל גיל 50.
• כיום הסיכוי של אדם מעל גיל 50 לעבור את גיל 100 הוא 3%.
• לתינוק שנולד היום יש סיכוי של 50% לעבור את גיל 100.