חוכמה עירונית – ערים חכמות

אנחנו חיים בעידן שבו הכל "חכם" • אבל יש ערים שלקחו את המונח הזה צעד אחד קדימה: תאורת רחוב אוטומטית, פינוי זבל חכם ואופניים שמדברים עם הרמזור • ואיך כל זה מתיישב עם שמירה על פרטיות האזרח?

בשנים האחרונות השורש חכ"ם מקושר להרבה שמות תואר מפוצצים: בית חכם, האינטרנט של הדברים, ערים חכמות, ביג דאטה, מכוניות אוטונומיות. בין כולם אפשר למתוח קו המחבר פיתוחים טכנולוגיים שכבר מביאים מצד אחד לשיפור איכות החיים, אך מצד שני לתלות גדולה במכשירים אלקטרוניים.
המושג היבש "עיר חכמה" מוגדר כניסיון לניצול מרבי של משאבים עירוניים לטובת התושבים בהיבטים של בריאות, שמירה על איכות הסביבה וחיסכון בעלויות ובאנרגיה. מה שקורה בשטח כולל כמה דברים מגניבים שלא סתם מביאים ממשלות רבות לפעול עם ענקיות תוכנה כדי להפוך ערים קיימות לחכמות באמצעות שדרוג אמצעי התחבורה, התקשורת או אספקת החשמל והמים בהן.

קנס על יריקת מסטיק
תפיסת עיר כחכמה הפכה לסטנדרט בעשור האחרון בתכנון ערים חדשות. בהודו נבנות כמה כאלו שיכללו שירותי תחבורה חשמליים, חשיבה ירוקה ופינוי זבל חכם, תקשורת ישירה בין התושב לעירייה בכל אספקט ברמת הרחוב, והן צפויות לאכלס מיליוני תושבים.
בערים נוספות בעולם בוצעו פיילוטים, שחלקם כבר הפכו מודל לחיקוי, וסינגפור נחשבת למקור השראה לאחרות. בשנת 2014 הושקה בעיר יוזמה ששמה "אומה חכמה", שייעודה הוא שימוש באמצעים טכנולוגיים לשיפור חיי התושבים. אחד ממאפייניה הבולטים הוא שימוש באלפי מצלמות הטלוויזיה במעגל סגור (CCTV), הפזורות ברחבי העיר כדי לאסוף מידע ונתונים לרשות מקבלי ההחלטות. בעיר, שבה נחקק חוק נגד יריקת מסטיקים ברחוב (וקנס של כ־2,500 שקלים צפוי למי שמפר את החוק), המידע שנאסף משמש למשל לתפיסת מבצעי עבירות תנועה או מעשנים ברחוב במקומות שאינם מיועדים לכך.

מצד שני, המידע משמש גם לרווחת התושבים; למשל, שליטה על מסה גדולה של אנשים ממעוף הציפור והפנייתם למרחבים מוגנים בעת אירוע ביטחוני, שליטה בתנועת הרכבים או ניתובם מחדש, דחיסת אשפה במנהרות תת־קרקעיות ופינוי חכם שלה ועוד. המידע שנאסף מחיישנים וממצלמות הפזורים ברחבי העיר מעובד ומוצג בחדר הבקרה העירוני, ואת מרבית הפעולות אפשר לבצע מרחוק.
בשנה שעברה הוכנסו לשימוש בעיר תאי נסיעה עצמוניים, המסוגלים להסיע 24 נוסעים במסלולים שונים ברחבי העיר, ממש כמו בסרט "זיכרון גורלי", למי שזוכר. פיילוטים דומים של רכבי הסעה עצמוניים קיימים גם ביוון ובפינלנד.

האח הגדול
הרעיון בבסיס עיר חכמה הוא שעצם היותה מנוטרת עוזר לגלות באופן עצמאי אירועי חבלה, תאונות דרכים, התקהלות חשודה, הרבה לפני שאזרח מן השורה נקרה לזירה ומדווח עליהם לרשויות.
כחלק מיוזמת "אומה חכמה" פוזרו בבניינים ברחבי העיר הצפופה חיישני תקשורת שאוספים מידע ומספקים לתושב משוב על התנהלותו היומיומית, דוגמת שימוש בצריכת המים והחשמל או עלות משק הבית החודשית שלו. הממשלה בתמורה מקבלת מידע כמעט על כל צעד של התושב ומשתמשת בו לצרכיה. אם זה מזכיר לכם את "1984" של ג'ורג' אורוול, אתם לא לבד.
פרויקט נוסף בעל שם עולמי הוא "דובאי החכמה", המשתף כ־200 חברות וגופים ממשלתיים המספקים שירותים חכמים לתושבי בירת איחוד האמירויות. המידע מוזרם מכמה מקורות ומנותב ליישומון במכשיר הסמארטפון או במחשב הרכב של התושב, שיכול לבצע באמצעותו עשרות פעולות: מציאת כספומט, תשלום חשבונות, דיווח על עבירה, מעקב אחר אישורי ויזה, הזמנת מונית או תשלום דו"ח תנועה שקיבל ישירות למחשב הרכב, שניות לאחר שביצע עבירת תנועה.
כשרשות מדינית אוספת כמויות מידע גדולות על התנהגות התושבים, צצות גם שאלות בנוגע לאובדן הפרטיות. בניסוי שנערך ברובע ווסטמינסטר בלונדון רוצפו מקומות חניה בחיישני תנועה. המידע שנאסף מרכבי הנהגים שהשתתפו בניסוי נותח כדי להבין כיצד הנהג הלונדוני תר אחר מקום חניה. בברצלונה הועלה רעיון לתת הקלות במס לתושבים שיזרקו פחות זבל. מצד אחד הם נהנים משירותים חכמים, אך מנגד יש הטוענים שלרשויות מקומיות עשויים להיות מניעים נסתרים.

לדבר עם הרמזור
ברצלונה הפכה בשנים האחרונות מקור לחיקוי ודוגמה לעוצמה טכנולוגית. באמצעות מערכת חכמה של הפצת מידע לנקודות בעיר יכולים תושבים ותיירים לקבל מידע על תחבורה ציבורית בזמן אמת באמצעות מסכי מגע בתחנות או באוטובוסים. נקודות המידע מציגות גם אתרי תיירות בעיר, מפה דיגיטלית, מציעות לתיירים הטבות בחנויות ברחבי העיר, תחזית מזג אוויר, חדשות יומיות ועוד.
שימוש מתוחכם יותר קיים בחלקים אחרים בעיר, שבהם פוזרו אלפי חיישנים. מרבית פחי האשפה מצוידים בחיישנים שמספקים נתונים על רמת הדחיסות בהם, כך שאיסוף הזבל מתבצע באופן דינמי ומבוקר, ולא בימים ובשעות קבועים. משאיות הזבל משוטטות פחות ברחובות העיר, מבזבזות פחות דלק, מזהמות פחות ומביאות לחיסכון באנרגיה.

שימוש נוסף בחיישנים הוא בתאורת הרחוב – חיישני תנועה ואור פזורים על עמודי תאורה ברובעים בעיר, והם מגבירים או מחלישים את עוצמתם בהתאם לאור הירח ולתנועת האנשים והרכבים ברחוב. במקום שבו נמצאים פחות אנשים וכלי רכב – התאורה מעומעמת, וכך גם בלילות של ירח מלא.
בדנמרק, "בירת האופניים העולמית", מריצים ניסוי שבו כ־200 רוכבי אופניים צוידו בשבב שמחובר לגלגל האופניים שלהם. כאשר רוכב מתקרב לצומת, השבב שולח אות לרמזור שהופך לירוק, כך שהרוכב ימשיך בדיווש בעוד המכוניות יידרשו לעצור. מטרת הניסוי היא להרחיק כלי תחבורה מזהמים ממרכז העיר ולשפר את איכות האוויר.
ואצלנו? במודיעין הושק בשנה שעברה פרויקט עיר חכמה, שמטרתו הקמת מערכת לניהול עירוני של מגוון שירותים דומים: איתור חכם של חניה, פינוי אשפה בהתאם לדחיסות מכולות הזבל, תאורה חכמה ומצלמות אבטחה שיחזקו את תחושת האבטחה בעיר, שרבים מכנים "בירת השינה של ישראל". מבירור שערכנו עם כמה תושבים בעיר, מלבד תשתית Wi-Fi בחינם, לרובם לא יצא להיחשף לשירותים מסוג זה. אולי, כמו שקורה עם כל טכנולוגיה חדשה, ראוי שניתן לה זמן כדי להיכנס ללב שלנו, או אולי יהיה זה החשש מפני אובדן הפרטיות שישתלט על הרגש ויסתום עליה את הגולל.